במסע חיי התברר לי כי הקשיים שפגשתי היוו כוח דוחף לחפש את הייעוד שלי. מובן מאליו שאין אנו מבקשים קשיים בחיינו, ובוודאי אין אנו מבקשים חוויות טראומטיות היוצרות שברים כואבים מאוד. במסע שלי גיליתי שלצד הקושי והכאב שהשבר יצר, נפתחה גם הזדמנות לגלות את העצמיות ואת הבשורה הייחודית שנועדתי להביא לעולם. את ההבנות שאספתי מחיי יחד עם התובנות שעלו מהמפגשים הטיפוליים עם נפגעות טראומה שאיתן עבדתי, גיבשתי לדרך הנקראת- “מטראומה להגשמה”.

בהתמודדות עם טראומה יש חשיבות להביט אל האופק של ההגשמה, ולא להסתפק בהשגת המטרה החשובה של ריפוי והחלמה. צעד הכרחי בדרך להחלמה הוא התמודדות עם כאב. אך גם לאחר התמודדות זו עדיין קיימת סכנה שנרגיש את הקיום שלנו על ידי הזדהות עם קושי וכאב. ההגשמה קשורה להסכמה להיפתח ולקבל את נקודות האור שבתוכנו ושבעולמנו. זוהי היכולת להאמין שגם החוויות הקשות שפגשנו בחיינו נועדו לסייע לנו. בזכות ההתמודדות איתם נוכל להפוך את אותו הכאב לכוח מניע לעזור לאחרים ולגלות את עצמיותנו. כך נסללת הדרך להתקרב למימוש הייעוד שלנו ולשוב למצב של גן עדן מקדם, שבו התקיימנו וצמחנו מבלי להזדקק לקשיים.